ב-1960 אמר מנתח באמריקה משפט מפורסם בתקופתו: "הגיע הזמן לסגור את הספר על מחלות זיהומיות, ולהכריז על ניצחון על המלחמה במגפה". גילוי הפניצילין האנטיביוטי על ידי אלכסנדר פלמינג, והצלחתה בטיפול בפצעים זיהומיות במלחמת העולם השנייה, הפכו לבשורות טובות בעולם הבריאות.
למרבה הצער, החדשות הטובות הללו לא נמשכו זמן רב. ארבע שנים לאחר מכן, הפניצילין לא הצליח לטפל בכל הפצעים הנגועים, והתעוררה בעיה חדשה: עמידות לאנטיביוטיקה.
עמידות לאנטיביוטיקה, הלא היא חסינות לאנטיביוטיקה, היא יכולתם של חיידקים לעמוד בפני השפעות התרופות, כתוצאה מכך, החיידקים אינם מתים לאחר מתן אנטיביוטיקה. כעת חלפו 46 שנים, ונראה שאנו עדיין רחוקים מלהצליח להימנע ממחלות זיהומיות.
כיצד נוצרת עמידות לאנטיביוטיקה?
כאשר אדם חולה ונותנת לו אנטיביוטיקה, בדרך כלל החיידקים ימותו מהתרופה. עם זאת, במקרים מסוימים, חלק מהחיידקים יעברו מוטציה ויפתחו עמידות לאנטיביוטיקה.
לאחר מכן חיידקים אלו יתרבו, ויצרו מושבה של חיידקים עמידים, ויכולים להיות מועברים לפרטים אחרים. חלק מהדרכים שבהן חיידקים ליצור עמידות כוללות:
- לייצר אנזימים שיכולים להרוס אנטיביוטיקה
- שינויים בדופן/קרום התא החיידקי, כך שתרופות לא יכולות להיכנס
- שינויים במספר הקולטנים לתרופות בתאי חיידקים, כך שתרופות אינן יכולות להיקשר
- ואחרים.
האם חסינות לאנטיביוטיקה זו מסוכנת?
השכיחות של חיידקים עמידים זינקה בשנים האחרונות, ומנגנוני עמידות חדשים ממשיכים להתגלות ולהתפשט ברחבי העולם
רשימת הזיהומים בחיידקים שכבר יש להם יכולת להתנגד היא דלקת ריאות, שחפת, זיבה, וממשיכה לגדול. הדבר גורם לכך שהטיפול נעשה קשה יותר ויותר, ולעיתים עד כדי כך שלא ניתן לטפל בו.
מצב זה מחמיר עוד יותר על ידי רכישה קלה של אנטיביוטיקה, אפילו ללא מרשם רופא בחלק מהמדינות. במדינות מסוימות ללא טיפול סטנדרטי, לעיתים קרובות רושמים אנטיביוטיקה ללא אינדיקציה ברורה. זה מוסיף לנטל העמידות הקיימת לאנטיביוטיקה.
התנגדות מובילה להגדלת עלויות הטיפול, זמני טיפול ואשפוז ארוכים יותר ושיעורי תמותה גבוהים יותר.
מחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי הגיע למסקנה כי שיעור התמותה מזיהומים אי - קולי גבוה פי 2 בחיידקים עמידים מאשר בחיידקים לא עמידים.
בזיהומי דלקת ריאות, שיעור זה נע בין פי 1.9, ופי 1.6 בזיהומים S. aureus. באירופה, 25,000 מקרי מוות נגרמים על ידי זיהומים עמידים מדי שנה, וכתוצאה מכך מעל 15 מיליון דולר עלויות בריאות ואובדן תפוקה בעבודה.
עמידות לאנטיביוטיקה גרמה לזמן האשפוז לעלות ב-4.65 ימים בממוצע, ולמשך השהות ב-4 ימים.
למה שלא נשתמש באנטיביוטיקה חדשה לטיפול?
בשנת 2005, ה-FDA קבע כי חלה ירידה בגילוי של אנטיביוטיקה חדשה בעשור האחרון. הסיבה לכך היא שגילוי אנטיביוטיקה חדשה דורש הרבה זמן וכסף.
זה לוקח בערך 400-800 מיליון דולר לגילוי של אנטיביוטיקה אחת. בנוסף, מחקר למציאת תרופה גם לוקח זמן רב, עד למספר שלבים עד שלבסוף ניתן לייצר תרופה המוני.
מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע עמידות לאנטיביוטיקה?
הגילוי של אנטיביוטיקה חדשה למלחמה בעמידות תהיה לשווא, אם היא לא מלווה בפעולות שלנו למניעת הישנות עמידות.
מה החברה יכולה לעשות?
- מניעת הדבקה, על ידי שמירה על ניקיון, כביסה סדירה, חיסון.
- קח אנטיביוטיקה רק אם נקבע על ידי רופא או עובד בריאות.
- תמיד קח אנטיביוטיקה.
- לעולם אל תשתמש בשאריות אנטיביוטיקה.
- אל תשתף אנטיביוטיקה עם אנשים אחרים.
מה יכולים עובדי הבריאות לעשות?
- מניעת זיהום על ידי שטיפת ידיים, שטיפת מכשירים רפואיים ושמירה על סביבת עבודה נקייה.
- בדקו את מצב החיסון של החולה, האם הוא מלא או לא.
- אם יש חשד לזיהום חיידקי, עדיף לאשר זאת בבדיקת מעבדה או בתרבית.
- רשום אנטיביוטיקה רק כאשר יש צורך מוחלט.
- רשום אנטיביוטיקה במינון הנכון, בצורת מתן הנכונה, בזמן ובמשך המתן הנכונים.
