איך לעודד ילדים להיות ספורטאים? •

ספורט לילדים מועיל מאוד בתמיכה בגדילה ובהתפתחות שלהם הן מבחינה פיזית, קוגניטיבית ופסיכולוגית. אבל להניע ילדים להיות טובים בספורט ולהיות ספורטאים זה עניין אחר.

איך להניע ילדים לאהוב ספורט? מה תפקיד ההורים? מהו החלק הנכון של פעילות גופנית לילדים?

להלן תוצאות דיון עם מנהל המכון הפסיכולוגי של אינסאני, סאני בודיאנטיני הרמאוואן, ומומחה לרפואת ספורט בבית החולים מיטרה קלוארגה, ד"ר. Michael Triangto Sp.KO.

מהם היתרונות של פעילות גופנית על התפתחות הילד?

מיכאל: ספורט הוא פעילות שתמקסם או תייעל את הצמיחה של ילד. המשמעות היא שאם הילד שם לב יותר ליכולותיו הלימודיות, כישוריו המוטוריים אינם מפותחים במיוחד. עם פעילות גופנית, לא רק יכולות אקדמיות, אלא גם מיומנויות מוטוריות מאוזנות.

סאני: אז ראשית, ספורט הוא סוג של פעילות גופנית שהיא בריאה, מרעננת ומשפרת את זרימת הדם. שנית, ספורט יכול לגרום לילדים לחדד רוח תחרות בשידוך או יכול גם לחדד עבודת צוות. בנוסף, זה יכול גם לחדד מיומנויות שהופכות לתחביב כדי שיוכל להתקדם לתחרויות.

ילדים שאוהבים ספורט הם ילדים פעילים, לא פסיביים, המיומנויות המוטוריות שלהם שוטפות. יש לקוות שספורט יכול לאזן בין יכולות אקדמיות ולא אקדמיות, כך איזון. עם פעילות גופנית גם ילדים ירגישו מאושרים יותר, רגועים יותר.

אז היתרונות של פעילות גופנית לילדים יכולים גם לחדד את מיומנות ההיגיון הקוגניטיבית עבודת צוות, סוציאליזציה, בניית לכידות בצוות, כולל כישורי שפה, איך לתקשר עם הצוות.

איך להציג ספורט לילדים?

מיכאל: אנחנו מתחילים מפעוטות. יכולת התנועה שלו לא טובה, כי בתחילת הדרך מטרת הספורט הייתה לשפר את יכולות הריצה, ההטלה והקפיצה שלו. זה יכול להתחיל בפעילות גופנית.

כעת, ככל שגיל בית הספר היסודי מבוגר יותר, כך נוכל לכוון יותר, את הספורט המתאים לו, הוא שמח, וגם יכול לפתח את היכולות שלו להיות אופטימליות.

סאני: אפילו תינוקות כבר יכולים להתקיים חדר כושר לתינוקות, אז הילד היה זז. התנועה מאיצה את זרימת הדם, תהפוך את הילד לרענן יותר, כוח אחיזה גבוה יותר, מגורה בקלות רבה יותר.

מגיל קטן אולי, מגיל שנתיים, אפשר להכניס ספורט. מה שברור הוא שאסור לנו לחשוב על ספורט כעל ספורט קשה. אז אל תגדיר לילדך כללים סטנדרטיים כך שבסופו של דבר ילדך יימנע מספורט כי הוא מתקשה. לא עושה אותו שַׂמֵחַ.

הורים צריכים להפוך את הספורט הזה ל-א כֵּיף. אז התוצאות יורגשו על ידי הילד. הוא שמח, מחדד את האחיזה, את כוח ההיגיון.

באיזה גיל ניתן להזמין ילדים מיד להתאמן כדי להפוך לספורטאים?

מיכאל: בענפי ספורט מסוימים, חשוב מאוד שילדים יתחילו כמה שיותר צעיר, כמה שיותר קטן. כי אם הוא ישן מדי, הוא כבר עבר את תור הזהב שלו.

לכן, חשוב שהילד יכיר קודם כל את הספורט, ולאחר מכן בחר איזה מהם הכי מתאים. מבחינה בריאותית, אנחנו רוצים שכולם יוכלו להתפתח, ואז בזמן הנכון שהילד יבחר. אבל בענפי ספורט מסוימים, נרצה או לא, זה מחייב אותנו כהורים להחליט מוקדם.

כאן דרושה חוכמה בהסתכלות על היכולות של הילדים, המטרה היא לפתח את היכולות של הילדים בצורה מיטבית.

סאני: אם נגיד בגיל בית הספר היסודי, כן, ילדים בגילאי בית הספר היסודי עדיין חוקרים ועושים פעילויות. אז אם הוא רוצה לחקור את המקום לפעילות אימון, זה בסדר. אבל אולי הילד מתבונן קודם.

אם הוא לא מעוניין, אז אל תעשה את זה. הדבר החשוב הוא להזמין את הילד לדיון, ואז להיות מותנה עד שהילד ירצה בכך. אז אל תהיו לכודים, תבואו פתאום ותמשיכו להתאמן, הילד ירגיש מרומה או ירגיש שלא מתחשבים ברצונותיו.

מה אם להורים יש שאיפות להפוך את ילדיהם לספורטאים?

מיכאל: יש הבדל בפרספקטיבה בין החלק של פעילות גופנית לבריאות לבין פעילות גופנית להישגים.

אם פעילות גופנית היא לבריאות, כמובן שישנן מגבלות מסוימות. אם נגזים בזה נכריח את השרירים הקטנים האלה לעבוד קשה מדי.

אבל מנקודת מבט ספורטיבית למען ההישג, זה חייב להתבצע. במקום זאת, עליו לחרוג מגבולות היכולת. אם המטרה היא להישג, למעשה אין גבול ברור. הילד חייב תמיד לחרוג מגבולות היכולת שלו, חייב להיות עייף, כואב, מזיע, אחרת הוא לא ישיג.

המגבלה הראשונה היא האם הילד מאושר או לא. אם התרגיל לא כבד, אז שמח. האם זה נכון או לא עד גבול היכולת. אם אחרי האימון הוא לא יכול לעשות את זה ימים כמו קודם, זה אומר שזה יותר מדי.

דפוס האימון לא צריך להיות זהה. התרגיל חייב להיות אישי, חייב להיקבע, לפי רמת היכולת.

סאני: שאפתנותו של הורה יכולה להיות הסיבה, אך עליו להצליח לגרום גם לילד שלו להיות בעל שאפתנות. מה שקשה זה אם ההורים שאפתניים, אבל הם לא מצליחים להפוך את הילדים שלהם לשאפתנים. כל כך צולע, הילד ירגיש מדוכא.

כעת, אכן ישנם מסלולי ספורט רבים שהגיעו להישגים וזוכים להערכה מצד הממשלה. אחד מהם יכול להיכנס לחטיבת ביניים או בכיר, או ללמוד ב-PTN דרך מסלול ההישגים. זה יכול לשמש כך שגם הילד יהיה מוכן, כי הוא מרגיש שלכך יהיו יתרונות בעתיד.

אז הורים יכולים גם להצליח לבנות את השאיפות של הילדים כך שזה יהפוך למוטיבציה של הילד, לא רק למוטיבציה של ההורים. תן לי במיוחד לדעת מה היתרונות, איזה סוג בית ספר יהיה קל יותר. הורים חכמים להעלות את השאיפה הזו לילדיהם.

מהם הטיפים להורים שיוכלו להציג ולהניע את ילדיהם להפוך לספורטאים?

מיכאל: לעתים קרובות אני רואה הורים מלווים את ילדיהם ובסופו של דבר מאוכזב מהתוצאות. הקונצנזוס הראשון הוא שילדים צריכים לאהוב ספורט, לא להכריח אותם.

לאחר מכן, ההורים צריכים לראות בכנות שהילד שלי נמצא בגבול שלו עד לנקודה זו. אז כשאני מדבר עם הורים שרוצים שילדיהם יהיו ספורטאים, אני אתן תוכניות א, ב, ג.

הורים חייבים להיות כנים אם הילד באמת לא מסוגל, אז אל תדאג, חפש משהו אחר, אלא אם כן זה הופך לאגו של ההורה.

סאני: ראשית, ילדים מגיל צעיר מתוודעים למספר סוגי ספורט. אז אנחנו יכולים לראות שאפשר לראות את כישרונותיו וכישוריו מההתחלה.

לאחר מכן כוונו את הילד על ידי שיתוף הילד בפעילות, באמצעות חונכות, הרבה תרגול אבל בצורה מהנה.

כשהילדים יהיו בבית הספר היסודי, אז הם יתחזקו עוד יותר, למשל על ידי השתתפות בתחרויות. אם הילד ממש מתרגש להפוך לספורטאי, התחביב שלו קיים, הכישרון קיים, למה שלא יצטרף למועדון ספורט רשמי יותר.

אבל זה הכל לאורך התהליך. אז ההורים לא צריכים להכריח, חייבים לראות את היכולת של הילד, להבין את הילד, ויש תקשורת דו כיוונית.

סחרחורת אחרי שהפכתי להורים?

בואו להצטרף לקהילת ההורים ולמצוא סיפורים מהורים אחרים. אתה לא לבד!

‌ ‌

הודעות האחרונות

$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found